תגובת 'אופק' לטיוטת מסמך ההנחיות להקמת אגודות בנקאיות (בנקים קואופרטיבים) בישראל

לצד צעד אמיץ ומבורך של בנק ישראל בפרסום טיוטת המתווה לרישוי אגודה בנקאית, ישנם גם סעיפים עקרוניים שעלולים להקשות על הקמת בנק קואופרטיבי בישראל: האם לא מגיעים גם למשקי הבית ולעסקים הקטנים שירותים מתוחכמים כמו אלו להם זוכים הטייקונים? האם זוהי נחלת של בעלי הון בלבד?

מאת: אורית פראג

המפקח על הבנקים דודו זקןמספר עניינים עקרוניים, העולים מתוך טיוטת המתווה לרישוי אגודה בנקאית שפרסם בנק ישראל, נענו על ידי אופק בבקשה לשיקול מחדש. במרכז נייר העמדה של אופק, שהוגש אתמול (31.7.14) לבנק ישראל עומדת הדרישה להון עצמי מינימלי בסך של 75 מיליון ש"ח. לעמדתה של אופק, מדובר בדרישה גבוהה מדי להון עצמי התחלתי, שאיננה מידתית לסל המוצרים והשירותים בהם עוסקת טיוטת vמתווה ואינה עומדת בפרופורציה למקובל בעולם.

נייר העמדה של אופק (לחצו כאן לקריאה והורדת מסמך העמדה המלא של אופק בקובץ PDF) פותח בהבעת סיפוק רב והערכה על עצם פרסום טיוטת המתווה להקמת אגודות בנקאיות בישראל לפני כחודש, אולם המסקנה של אנשי אופק הנשענת גם על חוות דעת של אנשי בנקים קואופרטיביים ברחבי העולם, כלכלנים ואקדמיים, היא כי הטיוטה לא מביאה לאיזון הראוי בין היקף השירותים והמוצרים שהאגודה הבנקאית אמורה להציע לחבריה ובין הדרישות הרגולטוריות של בנק ישראל. החברים, שהם לקוחות הבנק הינם, על פי ההגדרה, יחידים, משקים בית ועסקים קטנים. ואולם הדרישות הרגולטוריות, מוחלות לפי המתווה בצורה גורפת, כאילו מדובר בבנק מסחרי לכל דבר ועניין. הוראות שיש בהן כדי להקל ולעודד הקמה וצמיחה של איגודי אשראי ומקובלות בעולם לא אומצו כלל במתווה שהוציא בנק ישראל. לדוגמה, בארצות הברית נדרש לבנק קואופרטיבי הון עצמי התחלתי בגובה אפס, כמו גם פטור ממס שקיים בארה"ב ובארצות אחרות. למעשה, הטיוטה מצמצמת את היקף השירותים שאגודה בנקאית יכולה להציע ובכך בעצם פוגעת בציבור משקי הבית והעסקים הקטנים. במענה לטיוטה שואלת אופק האם לא מגיעים גם למשקי הבית ולעסקים הקטנים שירותים מתוחכמים כמו אלו להם זוכים הטייקונים? האם זוהי נחלת של בעלי הון בלבד? אופק קוראת לבטל על פני זמן את מרבית המגבלות, ולהוציא מגדר השירותים רק שירותים שבהם כרוך סיכון רב.

בקשתה של אופק בעניין ההון ההתחלתי הגבוה לו נדרש הבנק היא להגיע למטרת היעד באופן הדרגתי. לעניין זה, בהגיבו על טיוטת המתווה להקמת בנק קואופרטיבי בישראל, אומר עורך הדין אלן מלצר, ששימש במשך למעלה מ–28 שנה כיועץ משפטי בגוף הרגולטורי האחראי על איגודי האשראי הפדרליים בווירג'יניה, כי אם דרישת ההון העצמי ההתחלתי בארה"ב הייתה עומדת על 23 מיליון דולר (כ - 75 מיליון ש"ח), קרוב לוודאי שלא היו איגודי אשראי בארה"ב!

אופק מציעה, אפוא, כי תהליך ההקמה של הבנק ייערך באופן הדרגתי ויחולק לשלבים. ניתן יהיה להתחיל בפעילות הבנק בטרם יגויס ההון כולו, כאשר השירותים שיינתנו יהיו מותאמים לכל שלב. גידול בדרישות ההון העצמי יתבצע על פי נוסחה ותיקבע שלביות במתן הרישיון וההון העצמי המינימלי הנדרש בהתאם. למשל, הצעת מוצרי פיקדונות בלבד תחייב הון מינימלי של 10 מיליון ₪ בדומה לקופת גמל או קרן פנסיה בישראל. לעמדת אופק, יצירת שלביות ברישוי כפונקציה של הון עצמי תאפשר צמיחה טבעית אל ההון העצמי הנדרש למלוא הפעילות (הרישיון המלא).

בהקשר הטכנולוגי, מתוך בחינה שנערכה באופק אודות אופן ההקמה של בנקים חדשים שהוקמו בעולם בשנים האחרונות, מציעה אופק לפעול באופן איטרקטיבי, תוך התבססות על סבבים קצרים של פיתוח, הכשרה והטמעה של מוצר בנקאי ספציפי בכל שלב ושלב. באופן זה, בפרקי זמן קצרים של כ-6 חודשים, יוכנס לפעילות בכל סבב מוצר בנקאי אחר, יוטמעו מערכות המחשוב, יוכשר כוח האדם לתמוך במוצר, יעודכן הרישיון הבנקאי, ואז יבוצע מהלך שיווקי לאותו מוצר.

מדוע לא בפשטות: "בנק קואופרטיבי"?

עניין אחר עליו עומדת אופק בנייר העמדה, היא לגבי הדרישה של בנק ישראל לקרוא לבנק הקואופרטיבי במונח (שנטבע לראשונה בטיוטת המתווה) "אגודה בנקאית" ולא בפשטות "בנק קואופרטיבי". לשמו של המוסד הפיננסי משמעות קריטית להקמתו והשם אגודה בנקאית אינו הולם את מטרות המתווה ועלול לפגוע בהתכנות ההקמה של מוסד זה. הצורך להסביר מונח חדש לחלוטין, "אגודה בנקאית", הופך את המשימה הקשה של הסברת המונח "בנק קואופרטיבי" או "בנק בבעלות חבריו" לקשה יותר, אם לא בלתי אפשרית. מזה למעלה משנתיים נושאים באופק את דגל בשורת הבנקאות הקואופרטיבית בישראל, ומסתבר כי אין זו משימה קלה כלל ועיקר להביא לציבור בנק במודל אחר מזה המוכר לו ולהסביר מהו "בנק קואופרטיבי". לדעת אופק, אם יהיה צורך להסביר, בנוסף לכך, גם את המונח החדש "אגודה בנקאית" תהפוך המשימה לקשה הרבה יותר.

לבסוף, מציינים בנייר העמדה של אופק, כי קיימת התעלמות המוחלטת של מסמך הטיוטה מהמציאות הידועה היטב הקשורה להתנהלות הקרטליסטית של ענף הבנקאות בארץ. הניסיונות הרבים שנעשו בעבר להגברת התחרות וכניסת שחקנים חדשים נהדפו באיבּם. "מן הראוי שהמתווה יכלול 'כיפת ברזל' לתחרות וכניסת מתחרים המגובה על ידי הרגולטור והממשלה. משקי הבית והעסקים הקטנים להם הבנק הקאופרטיבי נועד זקוקים לא רק להגנה פיזית אלא גם להגנה כלכלית", נכתב בנייר העמדה, ואופק מציעה כי יש להוסיף למתווה "כיפת ברזל חברתית" שתמנע את סיכול יישום המתווה על ידי בעלי עניין שונים ותיצור תנאים הוגנים ליוזמות ולקהלי היעד שלהם.

לחצו כאן לקריאה והורדה של מסמך התגובה המלא של אופק בקובץ PDF.

רוצה לשמוע עוד על אופק? השאר/י פרטים ונתקשר לספר לך הכל על הבנק בבעלות לקוחותיו: